ושוב אין תגובה. אנו בשלושה מטר ואין סיכוי להיתאזן. הכל שונה מאד. כל טיפת מים שחודרת למסכה מקפיאה את האף. כל פמפום אומר תזוזה של כל הגוף
כי חופש התנועה מוגבל. המים ירוקים חומים מלאי אצות וחול. ו…. בדיוק. זה כל מה שראינו בזמן הצלילה. אם אפשר
כי חופש התנועה מוגבל. המים ירוקים חומים מלאי אצות וחול. ו…. בדיוק. זה כל מה שראינו בזמן הצלילה. אם אפשר
ואני אחכה פה!” אני קובעת חד משמעית. הבאדי מביט בי המום ואובד עצות. והמדריכה בשקט וסבלנות שואלת מה היו הבעיות.
מים קרים ומקפיאים נכנסים לי לאף
אבל חוש המישוש בוגד בנו. כדי ללחוץ על האינפלייטור כראוי צריך להביט בו. אפשר בנקל למשוך את מד העומק אם

בחורף 2011 התקיימה תחרות “סיפורי צלילה בחורף ובקור” על דפי פורום צלילה תפוז. על המתחרים היה להעלות סיפור על חווית

כתיבה: גל הרטמן עריכה לשונית: יעל רובין צילום: אורי מיכאלי, אלעד הלוי, דן אשכנזי ושלומי פלניצקי 15/02/2008 הטביעה ביום

מאת: יניב בן-שימול 27/07/2008 הסיפור הבא התחיל מהודעה בפורום צלילה בתפוז: “… מתארגן צוות צוללים בים המלח עם כל
אנו משתמשים בקבצי "עוגיות" Cookies באתר זה כדי לשפר את אופן השימור באתר, לספק חווית גלישה טובה יותר ולהתאים את הפרסום במדיות השונות בהתאם למדיניות הפרטיות. חלק מקבצי ה"עוגיות" הללו נחוצים כדי שהאתר יפעל כראוי, בעוד שאחרים דורשים את הסכמתך. ניתן לשנות את העדפה בכל עת דרך הדפדפן. קרא עוד