מאת: יניב בן-שימול
27/07/2008
הסיפור הבא התחיל מהודעה בפורום צלילה בתפוז:
“… מתארגן צוות צוללים בים המלח עם כל הציוד הדרוש.הצלילה יוצאת לדרך מחר בבוקר יציאה מוקדמת מחיפה ומת”א. אנחנו (אני וניר צמח) מחפשים שותף נוסף או שותפים נוספים (מצטער על ההתרעה הקצרה) כצוות עזרה וגיבויי ואם הכול ילך כמתוכנן וגם צוות הגיבוי ירצה לצלול,נוכל לדאוג גם לזה.(לא יכול להבטיח), במקרה ומישהו מעוניין נא ליצור קשר ישיר אתי או עם ניר…”
התגובה שלי הייתה :
“…יאווווווווו איך אני מתתתת לצלול בים המלח, איזה בעסה איתכם, ההתראה באמת קצרה, שיואואו איך הייתי בא איתכם, טוב נו, אני מאחל לכם צלילה מהנה ותביאו תמונות, תזכרו שני מתתתת לצלול בים המלח בפעם הבאה…”
נדלקו לי העיניים מההודעה הזו, צלילה בים המלח ?!?!
אני לא המשוגע היחיד שחשב על זה ? אני לא המשוגע שמחפש מקומות מוזרים לצלול בהם ?
מסתבר שיש משוגע אחר קצת יותר חזק מימני, למה חזק ? כי הוא מוציא את זה לאור, בדיקה קצרה בפרופיל של שולח ההודעה הובילה אותי לאתר של אורי מיכאלי, שם הבנתי עם מי יש לי עסק ואמרתי לעצמי את הצלילה הזו אני לא מפספס.
הבנתי עוד משהוא, הפרויקט שלי מקבל זווית חדשה ורעננה בהשראה שבהמשך תקראו עליה,
ומקבל את שמו החדש :
“חוצה ימים ואגמים בישראל”.
אני חייב לציין שהפרויקט צלילה בים המלח לא שלי בכלל, אני הצטרפתי לבקשת אורי וניר כצוות גיבוי על כל תקלה שלא תבוא, להיות שם בחוץ כשהם צוללים ולעזור עם הציוד הכבד מאוד והמים, במידת האפשר צוות הגיבוי יצלול גם, ולשמחתי הרבה, כך היה.
שלחתי מסר חזרה שאני מעוניין בפרטים נוספים וחזר אלי בחור מגניב לאלה, ניר צמח, רבותיי ניר הוא צולל ותיק, מדריך צלילה, צולל טכני וטרי – מיקס, צולל מערות בעולם, בעל ידע עצום בכל תחום הצלילה מקדימה אחורה ימינה שמאלה למטה ולמעלה, אין שם של צולל ידוע או משהוא מהתחום שהוא לא מכיר, בכלל גיליתי בחור מעניין מצחיק וכייפי, בתקופה האחרונה ניר הקים חברה ליבוא ציוד צלילה טכנית בשם DecoStop ואני מאחל לו בהצלחה .
הצלילה לא ממש יצאה יום למחרת כמתוכנן מדברי ההודעה, היו כמה בעיות לוגיסטיות ואחרי כמה ימים של טלפונים והתארגנות של שני החבר’ה המארגנים, נפגשנו, כמה דקות של העברת מידע שלא עבר מימני לניר טלפונית וההרגשה שאנחנו מכירים כבר ממזמן הייתה באוויר, נסענו לאסוף את אורי,
ד”ר אורי מיכאלי, אורי הוא רופא שיניים במקצועו וצלם תת מימי בעל שם, צולל ותיק עם ניסיון רב, חרש את ישראל לא רק בים התיכון ואילת, אלה גם בכל מקום שיש בו מים, צלל ב- 20 מדינות, התמונות והמאמרים שלו מצלילות שונות במערות ובאתרים אחרים מפורסמים בים של מגזיני צלילה ברחבי העולם, באתר שלו מצאתי בין שלל הפרויקטים שלו, גם פרויקטים לא שגרתיים שמחכים שהוא יוציא אותם לפועל, אחד מהם היה ים המלח.
כמה מילים על ים המלח :
המקום הנמוך ביותר בעולם ובעל הלחץ האטמוספרי הגדול ביותר, בחודש מאי השנה נרשם לחץ של 1.053 BAR , ים המלח הוא בעל שיעור מליחות גבוה של 31.5% והשני בגודלו בעולם אחרי אגם אסאל בג’יבוטי שנמצא באפריקה בתוך לוע של הר געש שרמת המליחות שלו מגיע ל 34.9%, רבותיי בים התיכון רמת המליחות מגיע רק ל- 3.5% , תעשו חשבון לבד איזו הרגשה זו.
טוב חברים עד כאן קיבלתם סקירה על 2 חבר’ה מדהימים שפגשתי בחיים שלי וקצת מידע על ים המלח,
עכשיו תרשו לי לספר את החלק הכי קשה בכל התנהלות הדברים.
הנסיעה לים המלח כלל שיחה בשפת צלילה, שפת צלילה היא שפה של צוללים, אני שמעתי שם על מקומות וצלילות שקוראים רק במגזינים והאוזן רק ביקשה עוד ועוד, שלא נדבר על הידע שנשפך משני החבר’ה האלה בכל הקשור בצלילה, חווית נסיעה וארוחת ערב שאת סופה לא נשכח, “זרקו” אותנו מהמסעדה בצורה עדינה, חהחהחה, חיפשנו מקום לישון ומצאנו פינה באיזה חניון.
05:00 בבוקר, השכמה, לילה חםםםםםם עם רוח חמההההההה, שטויות מי מתלונן בכלל הייתי בקרבי , אבל ראבק זה היה מזמןןןןןןןןןןן, אני ישנתי על מזרן מפונצ’ר בחול כיאה לחפ”ש, אורי וניר ישנו ברכב עם מזגן, טוב נו הם צריכים להיות רעננים לצלילה לא קלה מחר, רוח חמה ולא נראה באופק מקום עם קפה טוב לבוקר, היה לי פאקל קפה אבל לא היה ממש זמן להתחיל בהכנות בגלל החום הממש כבד שאוטוטו מגיע, התארגנו על כמות מים לא מבוטלת והתחלנו בנסיעת סריקה בחופי ים המלח למציאת מיקום אידיאלי לצלילה שעיקרה צילום, כל מטרת הצלילה המיוחדת הזו, כל התנהלות הפרויקט הנ”ל הוא בסה”כ כדי לצלול בים המלח כמה שניות לצלם כמה תמונות שבמקרה של אורי ב 4 דקות הוא מצלם 400 תמונות, לחוות את המקום הקסום שכמעט אף אחד לא היה שם למעט צלילות עבודה ולסמן V גדול על הים הזה, כמה ימים לפני כן דיבר אורי עם כמה אנשים שמכירים את הים הזה וצללו בו בעיקר צלילות עבודה בכל הקשור למפעלי ים המלח, המידע הרלוונטי היחיד הוא שצריך כמות משקולות ממש גדולה, כמה גדולה ?
אני שוקל 90 ק”ג על גובה 189, צללתי עם הציוד של ניר שזה היה מיכל 10 ליטר אלומיניום ולקחתי על עצמי 90 פאונד משקולות שזה 45 ק”ג, היו עלי משקולות בכל מקום, אחת על הווסט 4 נוספות על המיכל בכיסי במאזן ועל חגורת המשקולות, בנוסף לבשתי מכנס קורדורה שיש בו כיסים ובהן משקולות רק על הקרסוליים לא חיברתי משקולות, אורי הגיע מוכן עם ציור של פיזור המשקולות כדי שלא נתנדנד בצלילה ונשכב בצורה מאוזנת, מלבד זה ניר סיפק מסכות Full Face כי לצלול עם מסכה רגילה לא ממש רצינו, היה חשש לכניסה של כמה טיפות מים שיספיקו לחרב לנו את הצלילה בגלל צריבה נוראית, שאר הציוד בהחלט היה רגיל ולא הצריך אי אילו דברים מיוחדים,
חליפה ? , חהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחהחה, אולי בינואר השנה כשנצלול שם צלילת חורף.
שלא תחשבו לרגע שהצלילה התנהלה כיאלה יאלה, ממש לא, כל דבר ולו הכי קטן שעף לאוויר נבדק וחושב, לא השארנו מקום אחד קטן ריק, עברנו נוהל חרום בינינו מה קורה אם וכאשר צריך פינוי או עזרה מקצועית, חלוקת מס’ טלפון של קרובים מכול צד וכן מס’ חירום במקרה הצורך, בגלל שהצלילה תוכננה מראש לכמה דקות (16 -17 דקות) פוזרו בקבוקי מים מתוקים במקום הצלילה למקרה הצורך בשטיפת פנים או שתייה, החום הכבד מצריך שתייה בכמויות, 38 מעלות בחוץ ובמים, אל תחסכו מעצמך, כשאורי וניר נכנסו למים הבנתי כמה צוות הגיבוי היה חשוב, לבישת המסכות הצריכה עזרה, לא קל לנסות לסדר את המסכה במים עם טמפ’ 38 מעלות משקל כבד ורמת מליחות כזו שצורבת את הפנים, אין מקום לידיים רטובות, חייב מישהו מבחוץ להחזיק את המסכה ולכוון אותה, לכוון את הידיים של הצולל כדי שימתח את הרצועות לפי המידה שלו, להחזיק אותו ולעמוד לידו עד קבלת אות שהכול בסדר והצלילה מתחילה, גם אחרי זה המשכתי ללכת לאורך החוף מביט בהם ומחכה לראות שהכול בסדר, הייתה יציאה קצרה אל פני המים בגלל החום הכבד והמשקל הרב, עזרה עם המסכה וקבלת מים לשטוף את הפנים והידיים.
בהמשך תוכלו לראות תמונות נוספות ולצקצק עם הלשון, הייתה לי חוויה מדהימה, הכרתי חבר’ה נהדרים שלא אהסס לרגע לצאת לצלילה איתם במקום המוזר הבא, אחרי הסיפורי צלילה שלהם במקומות כמו הזוויתן או האגם הנעלם בפארק תימנע הרצון העז לבצע צלילות לא שגרתיות בעליל רק גובר, אני ממשיך עם הפרויקט שלי “חוצה ימים ואגמים בישראל” ואמשיך להעביר דיווח לגבי אתרי הצלילה השונים שאני אבקר בהם, מידי פעם תשמעו ממני על צלילה לא שגרתית במקום מוזר, פה בארץ.
בינתיים, תיהנו כמה שיותר בצלילות שלכם ואל תחסכו מעמכם לצאת קצת מהשגרה, אין לדעת את מי תפגשו ומה תעברו,עד הדיווח הבא, תתאזנו ותשטפו את האדים מתחת למים.